משקי הקיבוצים

ההסטוריה מתחילה בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת. בעקבות שריפות חוזרות ונשנות שגרמה רכבת העמק המנדטורית לשדות הקמה של המתישבים, וסרוב חברות הביטוח לבטח סיכון זה, החליטו קומץ הקיבוצים של אותם הימים לאמץ את רעיון ההדדיות הבסיסי של הביטוח ויצרו את הקופה לביטוח חקלאי הדדי.

מאז ועד היום עברה אותה קופה הדדית דרך ארוכה.

 

לביטוח האש לשדות וליבולים נוספו ביטוחי האספקה למשקים, טרקטורים וכלי רכב ובמהלך השנים ביטוחי תעשיה וחבויות, ואף הוקמה קרן פנסיה מצליחה - "עתודות". הקופה החקלאית ההדדית עברה במהלך התקופה שינויי שמות ומהות וכיום ביטוח חקלאי, אגודה שיתופית מרכזית בע"מ, בבעלות 261 קיבוצים, מושבים ואגודות במגזר ההתישבותי, פועלת כחברת ביטוח לכל דבר, חברה באיגוד חברות הביטוח, מורשה לעסוק בכל סוגי הביטוח וכפופה ככל מבטחת ישראלית אחרת לפיקוח המדינה.

 

כ-60% מכלל הכנסות האגודה נובעים מביטוחי קיבוצים ומפעלים ועסקים הקשורים אליהם, וכ-40% מקורם בביטוחים במגזר הפרטי באמצעות סוכני ביטוח נבחרים. לאור הצורך למציאת פתרונות ביטוחיים מתאימים לגודל ולמורכבות של התעשייה הקיבוצית (כ-400 מפעלים מבוטחים על ידה בלמעלה מ-5 מיליארד $). ביטוח חקלאי הגיעה לדרגת התמחות גבוהה בענף ביטוח זה וזאת בגיבוי ביטוחי משנה יחודיים וחריגים בהיקפם אצל מבטחי המשנה המובילים בעולם.

​

משקי הקיבוצים מחזיקה ב17% ממניות ביטוח חקלאי.